1
00:00:43,261 --> 00:00:47,852
הקיר

2
00:01:06,284 --> 00:01:11,801
היום, ה-5 בנובמבר,
אני אתחיל בדו"ח שלי.

3
00:01:13,833 --> 00:01:17,131
אני אשים הכל
הכי מדויק שאני יכול.

4
00:01:19,130 --> 00:01:22,642
אבל אני אפילו לא יודע אם היום
זה באמת ה-5 בנובמבר.

5
00:01:23,968 --> 00:01:28,274
במהלך החורף האחרון,
איבדתי את התחושה של כמה ימים.

6
00:01:29,724 --> 00:01:32,025
אני אפילו לא יכול להגיד
באיזה יום בשבוע זה.

7
00:01:33,394 --> 00:01:35,814
אבל אני לא חושב
זה מאוד חשוב.

8
00:01:37,857 --> 00:01:40,870
כל מה שיש לי לסמוך עליו
הוא כמה רישומים דלים;

9
00:01:41,652 --> 00:01:45,828
דל, כי מעולם לא ציפיתי
לכתוב את הדו"ח הזה.

10
00:01:45,907 --> 00:01:49,620
אני חושש שיהיו אי התאמות
בין הדו"ח שלי

11
00:01:49,702 --> 00:01:51,790
והחוויות האמיתיות שלי.

12
00:01:52,830 --> 00:01:55,594
כל הדיווחים כנראה סובלים מזה.

13
00:01:56,793 --> 00:02:00,055
אני לא כותב בשביל חדוות הכתיבה;

14
00:02:00,129 --> 00:02:03,344
זה רק הגיע
שאני חייב לכתוב

15
00:02:03,424 --> 00:02:05,725
אם אני לא אאבד את הסיבה שלי.

16
00:02:07,094 --> 00:02:10,393
אין כאן אף אחד
לחשוב עלי ולדאוג לי.

17
00:02:11,641 --> 00:02:13,194
אני לגמרי לבד

18
00:02:14,060 --> 00:02:18,117
וחייבים לנסות לשרוד
חודשי החורף הארוכים והחשוכים.

19
00:02:19,941 --> 00:02:22,076
לקחתי על עצמי את המשימה הזו

20
00:02:22,151 --> 00:02:26,660
כדי למנוע ממני להביט פנימה
הדמדומים ומפוחדים.

21
00:02:28,533 --> 00:02:30,538
כי אני מפחד.

22
00:02:30,618 --> 00:02:33,299
פחד מתגנב אלי מכל עבר,

23
00:02:33,371 --> 00:02:36,918
ואני לא רוצה לחכות עד
זה מגיע אליי ומכריע אותי.

24
00:02:37,834 --> 00:02:40,337
אני אכתוב עד שהחושך יירד,

25
00:02:40,419 --> 00:02:44,596
והיצירה החדשה והלא מוכרת הזו
אמור לעייף את מוחי,

26
00:02:44,674 --> 00:02:46,346
ריק ומנומנם.

27
00:02:47,301 --> 00:02:51,774
אני לא מפחד מהבוקר,
רק אחר הצהריים הארוכים והקודרים.

28
00:03:50,740 --> 00:03:53,587
אני כותב על גבם של לוחות שנה ישנים

29
00:03:53,659 --> 00:03:55,961
ועל נייר עסקי דהוי.

30
00:03:56,787 --> 00:03:59,338
העיתון היה שייך להוגו רוטלינגר,

31
00:03:59,415 --> 00:04:02,049
אספן גדול והיפוכונדר.

32
00:04:02,877 --> 00:04:06,140
החשבון הזה
צריך להתחיל עם הוגו:

33
00:04:06,214 --> 00:04:09,476
אם זה לא היה
על האיסוף וההיפוכונדריה שלו,

34
00:04:09,550 --> 00:04:11,852
לא הייתי צריך לשבת כאן היום.

35
00:04:11,928 --> 00:04:14,229
כנראה אפילו לא אהיה בחיים.

36
00:05:50,318 --> 00:05:53,538
השעה הייתה 15:00
לפני שהגענו לבקתת הציד.

37
00:05:55,490 --> 00:05:59,630
אחרי חטיף,
כשהוגו התחיל להנהן,

38
00:05:59,702 --> 00:06:03,214
לואיז הציעה לו לחזור
לכפר איתה.

39
00:06:08,211 --> 00:06:09,801
קדימה...

40
00:06:14,842 --> 00:06:16,100
לא נאחר,

41
00:06:16,177 --> 00:06:18,431
אנחנו ערים עם עלות השחר לציד.

42
00:06:18,596 --> 00:06:21,693
מפתחות הרכב נמצאים במתנע,
אם תשנה את דעתך.

43
00:06:21,766 --> 00:06:23,688
- קדימה עכשיו!
כן.

44
00:06:26,479 --> 00:06:28,899
איפה לינקס? לִינקס?

45
00:06:29,690 --> 00:06:31,281
הכלב יכול להישאר!

46
00:06:32,401 --> 00:06:34,157
החיה המטופשת לא תציית.

47
00:06:34,320 --> 00:06:36,206
איזה שטויות!

48
00:06:36,364 --> 00:06:38,416
אתה לא יכול להתמודד איתו.

49
00:06:38,574 --> 00:06:39,666
לִינקס?

50
00:06:41,327 --> 00:06:43,297
לינקס, קדימה!

51
00:06:46,165 --> 00:06:49,131
כלב טוב! קדימה עכשיו, עקב!

52
00:06:51,337 --> 00:06:52,630
קדימה.

53
00:06:52,922 --> 00:06:55,057
קדימה, לינקס! עָקֵב!

54
00:06:55,216 --> 00:06:56,888
לָבוֹא! קדימה, לינקס!

55
00:06:57,051 --> 00:06:58,012
אל תהיו כל כך קפדניים

56
00:06:58,094 --> 00:07:03,480
Lynx, או שאתה מציית או שאתה נשאר כאן.
אז תחזור אחורה! קדימה!

57
00:07:05,184 --> 00:07:06,738
לָלֶכֶת!

58
00:09:17,567 --> 00:09:19,738
בתשע החלטתי ללכת לישון.

59
00:09:20,319 --> 00:09:23,867
נעלתי את הדלת ולקחתי את המפתח
איתי לחדר שלי.

60
00:10:49,784 --> 00:10:51,919
היי, לינקס. מה קורה?

61
00:11:36,164 --> 00:11:38,632
הם כנראה נשארו בכפר.

62
00:11:39,083 --> 00:11:41,337
הופתעתי מאוד.

63
00:11:41,419 --> 00:11:44,100
הוגו לא סבל את המיטות הקצרות
בפונדק,

64
00:11:44,172 --> 00:11:46,592
והוא לא היה כל כך חסר התחשבות

65
00:11:46,674 --> 00:11:48,928
כדי להשאיר אותי לבד
בלודג' ללילה.

66
00:11:51,721 --> 00:11:54,900
יצאתי לכיוון הכפר עם לינקס.

67
00:11:59,770 --> 00:12:02,784
לא יכולתי לדמיין מה קרה.

68
00:12:03,608 --> 00:12:06,740
בקושי שמתי לב
כמה קריר ולח היה בערוץ,

69
00:12:06,903 --> 00:12:10,865
כל כך הייתי מודאג
על הראטלינגרים.

70
00:12:12,283 --> 00:12:15,047
יכול להיות שהוגו עבר התקף לב.

71
00:12:15,745 --> 00:12:18,213
בגלל שהוא היה היפוכונדר,

72
00:12:18,289 --> 00:12:21,587
עצרנו
רואה בחומרה את מצבו.

73
00:12:22,794 --> 00:12:26,222
האצתי את קצבי
ושלח את Lynx קדימה.

74
00:12:27,256 --> 00:12:30,270
לא חשבתי
לנעול את מגפי הטיפוס שלי,

75
00:12:30,343 --> 00:12:34,566
והלך בעקבותיו במגושם
לאורך האבנים החדות.

76
00:13:11,968 --> 00:13:13,391
לינקס, מה קורה?

77
00:13:14,554 --> 00:13:16,475
מה הקטע?

78
00:13:17,890 --> 00:13:19,693
פגעת בעצמך?

79
00:13:24,272 --> 00:13:26,324
נשכת את הלשון?

80
00:13:34,282 --> 00:13:35,954
לינקס, קדימה!

81
00:13:36,784 --> 00:13:38,338
קדימה.

82
00:13:40,204 --> 00:13:41,331
לינקס, מה רע?

83
00:14:28,586 --> 00:14:32,133
ואז שמעתי קול חבטה
והציץ סביב

84
00:14:32,465 --> 00:14:37,519
לפני שהבנתי שזה פעימות הלב שלי
רועם באוזני.

85
00:14:40,223 --> 00:14:44,363
הלב שלי נבהל
לפני שידעתי משהו על זה.

86
00:14:46,813 --> 00:14:48,948
ניסיתי שוב בהיסוס,

87
00:14:50,274 --> 00:14:55,079
ושוב נחה ידי
על משהו כמו שמשת חלון.

88
00:15:31,315 --> 00:15:36,832
פתאום הבנתי מה יכול היה להיות
מדאיג אותי באופן לא מודע כל הזמן:

89
00:15:37,738 --> 00:15:40,668
הדרך הייתה נטושה לגמרי.

90
00:15:40,741 --> 00:15:44,455
מישהו היה מפעיל אזעקה
לפני עידנים.

91
00:15:45,371 --> 00:15:48,219
זה היה טבעי
עבור תושבי הכפר

92
00:15:48,291 --> 00:15:51,055
להתאסף בסקרנות ליד הקיר.

93
00:15:51,127 --> 00:15:54,473
גם אם אף אחד מהם
גילה את החומה,

94
00:15:54,547 --> 00:15:57,560
הוגו ולואיס
בוודאי היה נתקל בזה.

95
00:15:57,633 --> 00:16:00,267
שאף נפש לא הייתה נראית

96
00:16:00,344 --> 00:16:03,358
הפתיע אותי עוד יותר
מאשר הקיר עצמו.

97
00:16:30,750 --> 00:16:33,929
קמתי עוד שלוש פעמים
ושכנע את עצמי

98
00:16:34,003 --> 00:16:36,684
שכאן, שלושה מטרים ממני,

99
00:16:36,756 --> 00:16:41,347
באמת היה משהו
בלתי נראה, חלק וקריר

100
00:16:42,553 --> 00:16:44,558
חוסם את דרכי.

101
00:16:46,015 --> 00:16:48,020
חשבתי שאולי זו אשליה,

102
00:16:48,184 --> 00:16:51,281
אבל כמובן שידעתי
שזה כלום מהבן.

103
00:16:52,563 --> 00:16:55,660
יכולתי להתמודד הרבה יותר בקלות
עם אי שפיות רגעית

104
00:16:55,733 --> 00:16:58,237
מאשר עם הנורא הזה,
דבר בלתי נראה.

105
00:17:19,924 --> 00:17:21,976
בית החווה הקטן הראשון,

106
00:17:22,051 --> 00:17:23,772
רק קוטג', למעשה,

107
00:17:23,845 --> 00:17:25,897
היה ממש מעבר לפינה הבאה.

108
00:17:26,597 --> 00:17:28,567
סוף סוף יכולתי לראות את הקוטג'.

109
00:17:29,267 --> 00:17:33,822
הוא שכב דומם מאוד באור השמש;
סצנה שלווה ומוכרת.

110
00:17:35,815 --> 00:17:38,365
סליחה, אני...

111
00:18:55,478 --> 00:18:57,400
קדימה, לינקס! לָבוֹא!

112
00:19:19,544 --> 00:19:23,885
היינו במצב גרוע, לינקס ואני,

113
00:19:23,965 --> 00:19:27,097
ובזמנו
לא ידענו כמה זה גרוע.

114
00:19:28,052 --> 00:19:31,979
אבל לא הלכנו לאיבוד לגמרי,
כי היינו שניים.

115
00:19:35,977 --> 00:19:40,366
זה פשוט לא יכול להיות נכון,
דברים כאלה לא קרו,

116
00:19:41,232 --> 00:19:45,289
ואם כן, אז לא
בכפרים קטנים בהרים,

117
00:19:45,361 --> 00:19:48,291
לא באוסטריה ולא באירופה.

118
00:19:49,949 --> 00:19:52,369
אני יודע עד כמה המחשבה הזו הייתה מגוחכת,

119
00:19:52,451 --> 00:19:55,750
אבל אני חייב להודות
שזה מה שחשבתי.

120
00:22:45,124 --> 00:22:49,514
התעוררתי רעננה בסביבות השעה שש,
כשהציפורים התחילו לשיר.

121
00:22:50,129 --> 00:22:53,807
למרות שבקושי זזתי,
לינקס ידע שאני ער,

122
00:22:54,383 --> 00:22:56,685
ובא אל מיטתי לברך אותי.

123
00:23:01,849 --> 00:23:04,234
פתאום זה נראה בלתי אפשרי

124
00:23:04,393 --> 00:23:07,158
שאני אשרוד
אותו יום בהיר במאי.

125
00:23:07,730 --> 00:23:11,076
במקביל
ידעתי שאני צריך לשרוד את זה,

126
00:23:11,901 --> 00:23:14,202
ושלא היה לי כל דרך לברוח.

127
00:23:15,154 --> 00:23:19,247
הייתי צריך להישאר די רגוע
ופשוט לעבור את זה.

128
00:23:25,915 --> 00:23:30,720
זה לא היה היום הראשון בחיי
שהייתי צריך לשרוד ככה.

129
00:23:31,212 --> 00:23:35,269
ככל שהתנגדתי לזה פחות,
ככל שזה יהיה נסבל יותר.

130
00:24:00,950 --> 00:24:04,544
אני כבר לא זוכר
מה שעשיתי באותו בוקר.

131
00:24:06,289 --> 00:24:11,295
אולי השעות שלאחר מכן
היו כל כך נוראים שנאלצתי לשכוח אותם;

132
00:24:12,003 --> 00:24:14,471
אולי ביליתי אותם
במצב של חוסר תחושה.

133
00:24:15,715 --> 00:24:17,387
אני לא זוכר.

134
00:25:25,493 --> 00:25:28,293
הדבר הבא שידעתי,
זה היה בסביבות 14:00.

135
00:25:28,371 --> 00:25:31,135
טיילתי בערוץ עם לינקס.

136
00:25:32,208 --> 00:25:37,096
הפעם הייתי מצויד יותר.
גם המשקפת של הוגו הייתה איתי.

137
00:26:17,462 --> 00:26:23,429
אם האיש בבאר היה מת,
ובזה לא יכול להיות ספק,

138
00:26:23,509 --> 00:26:26,095
ואז כולם בעמק היו מתים,

139
00:26:26,179 --> 00:26:29,358
כמו הכל
שהיה בחיים.

140
00:26:31,142 --> 00:26:35,982
אם זה היה מוות,
זה הגיע מהר מאוד ובעדינות,

141
00:26:36,063 --> 00:26:38,400
כמעט באהבה.

142
00:26:41,569 --> 00:26:43,455
אולי זה היה חכם יותר

143
00:26:43,529 --> 00:26:46,827
שהלכתי עם הוגו
ולואיז לכפר.

144
00:27:12,266 --> 00:27:13,820
Lyhx!

145
00:27:14,143 --> 00:27:15,614
מה קורה?

146
00:27:19,524 --> 00:27:21,077
Lynx, בוא הנה.

147
00:28:19,417 --> 00:28:20,591
לָבוֹא!

148
00:28:22,378 --> 00:28:23,505
קדימה!

149
00:28:28,384 --> 00:28:32,015
זה התחוור לי
שהפרה עשויה להיות ברכה,

150
00:28:32,096 --> 00:28:34,397
אבל זה גם היה נטל.

151
00:28:35,224 --> 00:28:38,487
חיה כזו
יש להאכיל ולחלב,

152
00:28:38,561 --> 00:28:40,946
וצריך מישהו שם כל הזמן.

153
00:28:42,273 --> 00:28:45,951
הייתי הבעלים של פרה
והאסיר שלה.

154
00:28:47,028 --> 00:28:49,745
חשבתי גם על הפרה,
כמובן.

155
00:28:50,323 --> 00:28:54,000
אם היה לי מזל במיוחד,
היא הייתה מצפה לעגל.

156
00:28:54,535 --> 00:28:57,253
אבל לא יכולתי לסמוך על זה.

157
00:28:57,330 --> 00:28:59,133
יכולתי רק לקוות לפרה שלי

158
00:28:59,290 --> 00:29:01,425
היה נותן חלב
לכמה שיותר זמן.

159
00:29:02,877 --> 00:29:07,551
עדיין ראיתי את המצב שלי
כמצב חולף;

160
00:29:07,632 --> 00:29:10,312
לפחות זה מה שניסיתי לעשות.

161
00:29:15,306 --> 00:29:19,447
חשבתי על שם לפרה שלי,
וקרא לה בלה.

162
00:29:20,478 --> 00:29:23,159
היא בעצם לא הייתה צריכה שם בכלל.

163
00:29:23,815 --> 00:29:29,118
היא הייתה הפרה היחידה ביער,
אולי הפרה היחידה באזור.

164
00:29:34,575 --> 00:29:36,415
נתראה מחר, בלה.

165
00:33:25,765 --> 00:33:27,521
עברו עשרה ימים,

166
00:33:28,100 --> 00:33:31,482
וכלום
לגבי המצב שלי השתנה.

167
00:33:31,562 --> 00:33:34,825
במשך עשרה ימים
הרדמתי את מוחי בעבודה,

168
00:33:34,899 --> 00:33:36,904
אבל החומה עדיין הייתה שם,

169
00:33:37,443 --> 00:33:40,029
ואף אחד לא בא לקחת אותי.

170
00:33:44,075 --> 00:33:48,381
לא הייתה לי אלטרנטיבה
אלא להתמודד עם המציאות.

171
00:34:13,104 --> 00:34:15,275
יכולתי להתאבד,

172
00:34:15,356 --> 00:34:18,453
או לנסות לחפור את דרכי מתחת לקיר,

173
00:34:18,526 --> 00:34:22,666
מה שכנראה היה
צורה מאומצת של התאבדות.

174
00:34:24,824 --> 00:34:29,166
או שאני יכול להישאר כאן
ולנסות להישאר בחיים.

175
00:34:35,501 --> 00:34:40,389
כבר לא הייתי צעיר מספיק
לחשוב ברצינות על התאבדות.

176
00:34:40,465 --> 00:34:44,308
זה היה בעיקר מחשבות על Lynx
ובלה שמנעה אותי מזה.

177
00:34:45,344 --> 00:34:50,944
בזכות הדאגה של הוגו
היו לי אספקה לקיץ,

178
00:34:51,017 --> 00:34:55,157
בית,
אספקת עצים ופרה לכל החיים.

179
00:35:43,194 --> 00:35:46,788
החלטתי בתקיפות
להרים את השעונים בכל יום,

180
00:35:46,864 --> 00:35:49,961
ולהצליב את הימים
מתוך לוח השנה.

181
00:35:50,034 --> 00:35:53,083
באותה תקופה
זה נראה לי מאוד חשוב.

182
00:35:53,162 --> 00:35:58,168
ניסיתי נואשות להחזיק מעמד
לשאריות החיים המתורבתים.

183
00:36:00,044 --> 00:36:02,049
אני לא יודע למה.

184
00:36:02,630 --> 00:36:05,478
זה כמעט כפייה פנימית.

185
00:36:07,343 --> 00:36:09,847
אולי אני חושש
שאם אעשה אחרת,

186
00:36:09,929 --> 00:36:13,192
לאט לאט אפסיק להיות בן אדם

187
00:36:13,266 --> 00:36:16,528
ובקרוב מתחילים לזחול,
מטונף ומסריח,

188
00:36:16,602 --> 00:36:19,283
פולט צלילים לא מובנים.

189
00:36:20,314 --> 00:36:23,197
זה לא שפחדתי
של הפיכתו לחיה;

190
00:36:23,276 --> 00:36:25,447
זה לא היה כל כך נורא.

191
00:36:25,987 --> 00:36:29,748
אלא בן אדם
לעולם לא יכול להפוך לחיה;

192
00:36:29,824 --> 00:36:33,371
הם ייפלו לתהום
מעבר לזה שהוא בעל חיים.

193
00:36:36,080 --> 00:36:38,465
אני לא רוצה שזה יקרה לי.

194
00:36:39,500 --> 00:36:43,344
לאחרונה
זה מה שהכי גרם לי לפחד,

195
00:36:43,421 --> 00:36:46,434
וזה מתוך הפחד הזה
שאני כותב את הדו"ח שלי.

196
00:36:50,720 --> 00:36:56,070
ב-30 במאי ירד גשם
גשם חם ופורה כל היום

197
00:36:56,851 --> 00:37:00,647
שאילץ אותי להישאר בפנים
או להירטב תוך רגע.

198
00:37:38,267 --> 00:37:41,197
באותו ערב
החתול נכנס לביתי.

199
00:37:43,189 --> 00:37:48,362
אז היינו ארבעה:
הפרה, החתול, לינקס ואני.

200
00:37:50,238 --> 00:37:51,958
לינקס היה הכי קרוב אליי,

201
00:37:52,615 --> 00:37:55,463
ועד מהרה הוא לא היה רק הכלב שלי,
אבל ידידי;

202
00:37:56,410 --> 00:38:00,207
החבר היחיד שלי בעולם
של צער ובדידות.

203
00:38:56,929 --> 00:38:58,566
זה בסדר, Lynx.

204
00:40:05,498 --> 00:40:08,962
בלה החזיקה אותי קשורה לאכסניה,

205
00:40:09,043 --> 00:40:12,804
אבל רציתי לנסות
להסתכל מסביב.

206
00:40:13,673 --> 00:40:18,596
נזכרתי בנתיב
שהובילה לאכסניה גבוהה יותר,

207
00:40:18,678 --> 00:40:22,024
ואז למטה לתוך העמק ממול.

208
00:40:22,098 --> 00:40:23,937
רציתי לעקוב אחריו.

209
00:41:32,335 --> 00:41:34,755
לינקס, עקב!

210
00:42:03,074 --> 00:42:04,794
לינקס, רגע.

211
00:43:06,262 --> 00:43:09,359
אז עכשיו בדקתי את העמקים האלה

212
00:43:09,432 --> 00:43:12,778
שאוכל להגיע אליו בלי להישאר
במרחק ימים בכל פעם.

213
00:43:12,852 --> 00:43:17,822
עדיין יכולתי לטפס אל המרעה
ולהשקיף על הנוף,

214
00:43:17,899 --> 00:43:22,655
אבל לא יכולתי להסתכן להמשיך הלאה
לתוך רכס ההרים הארוך.

215
00:43:22,737 --> 00:43:26,201
ברור שמישהו ימצא אותי
אם לא הייתה שם חומה.

216
00:43:26,949 --> 00:43:30,378
אכן, הם בוודאי היו מוצאים אותי
מזמן.

217
00:43:31,245 --> 00:43:34,175
יכולתי לשבת בשקט בבית ולחכות.

218
00:43:35,291 --> 00:43:38,221
אבל המשכתי להרגיש מחייב
לעשות משהו

219
00:43:38,294 --> 00:43:41,177
כדי לנטרל אי ודאות.

220
00:45:22,857 --> 00:45:25,657
בערך בשעה 13:00 ישבתי לנוח.

221
00:45:26,569 --> 00:45:29,666
היער שכב במעורפל
בשמש הצהריים,

222
00:45:29,739 --> 00:45:33,369
והריח החם מהאורנים
ריחף אליי.

223
00:45:34,577 --> 00:45:37,792
היה הרבה יותר שקט
מאשר בליל ירח,

224
00:45:37,872 --> 00:45:41,051
כאילו היער שוכב משותק משינה
מתחת לשמש הצהובה.

225
00:45:41,959 --> 00:45:45,056
ציפור דורס
הקיף גבוה בשמים הכחולים.

226
00:45:46,756 --> 00:45:48,927
לינקס ישן, אוזניו מתעוותות,

227
00:45:49,509 --> 00:45:53,139
ושקט גדול
ירד עלי כמו צנצנת פעמונים.

228
00:46:06,901 --> 00:46:09,535
הלוואי שיכולתי לשבת כאן לנצח,

229
00:46:10,154 --> 00:46:12,622
בחום, באור,

230
00:46:13,533 --> 00:46:17,922
הכלב לרגלי
והציפור המקיפה למעלה.

231
00:46:33,511 --> 00:46:37,521
כשהלכתי הלאה,
עשיתי זאת בצער עמוק,

232
00:46:38,266 --> 00:46:41,149
ובדרך השתניתי לאט לאט,

233
00:46:41,310 --> 00:46:44,988
להיות היצור היחיד
זה לא שייך לכאן:

234
00:46:45,606 --> 00:46:50,363
בן אדם,
מוטרד ממחשבות כאוטיות,

235
00:46:50,444 --> 00:46:52,913
סדקים ענפים עם נעליים מגושמות,

236
00:46:53,948 --> 00:46:56,665
עוסק בעסק העקוב מדם
של ציד.

237
00:48:06,854 --> 00:48:12,323
אני מבין שמעולם לא רשמתי
הימים שבהם צילמתי משחק.

238
00:48:14,153 --> 00:48:17,997
עכשיו אני זוכר שמצאתי את זה
מתקומם מכדי לכתוב עליו;

239
00:48:19,283 --> 00:48:21,585
זה היה גרוע מספיק
שהייתי צריך לעשות את זה בכלל.

240
00:50:14,148 --> 00:50:18,870
קראתי לחתול הקטן פרל;
היא הייתה כל כך לבנה ורודה.

241
00:50:20,279 --> 00:50:25,713
תוך כמה שבועות הבנתי שפניל,
דבר קטן לא מטופח,

242
00:50:25,785 --> 00:50:28,798
היה על הסף
להפוך ליפהפייה.

243
00:50:30,456 --> 00:50:33,422
פרל היה נס קטן,

244
00:50:33,501 --> 00:50:37,095
אבל גם אז ידעתי
היא נולדה במקום הלא נכון.

245
00:50:37,880 --> 00:50:40,728
חתול לבן ארוך שיער
באמצע היער

246
00:50:40,800 --> 00:50:42,971
נידון למוות מוקדם.

247
00:50:44,011 --> 00:50:45,814
לא היה לה סיכוי בכלל.

248
00:50:47,890 --> 00:50:50,275
אולי בגלל זה
כל כך חיבבתי אותה.

249
00:50:51,435 --> 00:50:54,532
אם אני חושב על הקיץ הראשון,

250
00:50:54,605 --> 00:50:57,987
זה מוצל יותר
על ידי הדאגה לבעלי החיים שלי

251
00:50:58,067 --> 00:51:00,618
מאשר במצב הנואש שלי.

252
00:51:02,363 --> 00:51:06,456
הקטסטרופה הקלה עליי
באחריות רבה,

253
00:51:06,534 --> 00:51:10,046
אבל מצאתי, עם הזמן,
שזה הטיל עלי נטל חדש.

254
00:51:10,621 --> 00:51:13,635
פעם אחת הצלחתי
להעריך קצת את המצב,

255
00:51:13,708 --> 00:51:17,670
מזמן הפסקתי להיות מסוגל
לשנות משהו בעניין.

256
00:51:19,046 --> 00:51:24,302
אני לא חושב על ההתנהגות שלי
נבע מחולשה או רגשנות.

257
00:51:24,927 --> 00:51:28,890
פשוט עקבתי אחר אינסטינקט
שהושתל בי

258
00:51:28,973 --> 00:51:31,108
שלא יכולתי להילחם בו

259
00:51:31,184 --> 00:51:33,402
אם לא רציתי להרוס את עצמי.

260
00:51:34,687 --> 00:51:37,570
אני לא יכול לראות
מה צריך להיות לא מכובד

261
00:51:37,648 --> 00:51:40,531
על נשיאת נטל,
כמו שכל בעלי החיים חייבים.

262
00:51:41,277 --> 00:51:43,863
בסופו של דבר,
אנחנו מתים כמו כל בעלי החיים.

263
00:51:45,448 --> 00:51:47,916
אני אפילו לא יודע מה זה כבוד.

264
00:51:49,368 --> 00:51:52,999
להיוולד ולמות
זה לא עניין של כבוד.

265
00:51:53,080 --> 00:51:55,501
זה קורה לכל היצורים

266
00:51:55,583 --> 00:51:57,968
ואין לו משמעות מעבר לזה.

267
00:52:04,550 --> 00:52:07,314
ב-20 ליולי
התחלתי לקצור את החציר.

268
00:54:00,666 --> 00:54:04,261
לקח לי שלושה שבועות
לקצור את האחו.

269
00:54:05,505 --> 00:54:08,304
זו לא הייתה רק אשמת מזג האוויר,

270
00:54:08,382 --> 00:54:12,179
אבל גם זה של הגמלוניות שלי
וחולשה פיזית.

271
00:54:40,873 --> 00:54:44,717
גל של ייאוש כבש אותי,

272
00:54:44,794 --> 00:54:47,475
ולראשונה,
הבנתי די ברור

273
00:54:47,547 --> 00:54:50,050
איזו מכה חטפתי.

274
00:54:50,133 --> 00:54:52,813
אני לא יודע
מה היה קורה

275
00:54:52,885 --> 00:54:56,397
אם אחריות על החיות שלי
לא הכריח אותי

276
00:54:56,472 --> 00:54:59,901
לעשות לפחות
הדברים הנחוצים ביותר.

277
00:55:04,605 --> 00:55:07,239
אני לא אוהב להיזכר בתקופה ההיא.

278
00:55:08,401 --> 00:55:12,992
זה היה 14 ימים
לפני שהספקתי להתאגד

279
00:55:13,072 --> 00:55:14,994
ולהתחיל לחיות שוב.

280
00:59:08,015 --> 00:59:10,863
הסתיו תמיד היה העונה האהובה עליי,

281
00:59:11,602 --> 00:59:13,987
למרות
אף פעם לא הרגשתי טוב פיזית.

282
00:59:14,814 --> 00:59:17,495
בשעות היום
הייתי עייף ועם זאת ער לגמרי,

283
00:59:18,401 --> 00:59:21,995
ובלילה שכבתי שעות
בחצי שינה חסרת מנוחה

284
00:59:22,071 --> 00:59:25,168
ואת החלומות שלי
היו מבולבלים וחיים בצורה יוצאת דופן.

285
00:59:25,950 --> 00:59:29,462
החולשה הסתווית שלי
גם לא חסך אותי ביער,

286
00:59:29,537 --> 00:59:33,298
אבל מכיוון שבקושי יכולתי להרשות לעצמי את זה,
זה לבש צורה פחות קיצונית.

287
00:59:34,333 --> 00:59:37,631
אולי לא היה לי זמן
לשים לב לזה.

288
00:59:39,422 --> 00:59:43,183
לינקס היה מאוד עליז,
במצב רוח גבוה מאוד

289
00:59:43,259 --> 00:59:46,308
למרות שהוא אאוטסיידר
לא היה שם לב.

290
00:59:46,953 --> 00:59:49,587
הוא היה, אחרי הכל,
עליז כמעט כל הזמן.

291
00:59:49,912 --> 00:59:53,912
מעולם לא ראיתי את Lynx זועף יותר
מכמה דקות.

292
00:59:54,037 --> 00:59:58,037
הוא פשוט לא יכול היה לעמוד בפני אושר.

293
00:59:58,862 --> 01:00:02,362
והחיים ביער
היה פיתוי מתמיד עבורו.

294
01:00:02,787 --> 01:00:05,287
שמש, שלג, רוח, גשם,

295
01:00:05,512 --> 01:00:08,612
הכל היה סיבה להתרגשות.

296
01:00:09,937 --> 01:00:13,437
אף פעם לא יכולתי להישאר עצוב הרבה זמן
ליד Lynx.

297
01:00:13,662 --> 01:00:17,911
זה היה כמעט מביש,
כמה שמח זה גרם לו להיות איתי.

298
01:00:19,712 --> 01:00:22,642
אולי המגלומניה של האדם
מגיע מכלבים.

299
01:00:23,674 --> 01:00:29,357
לפעמים אפילו דמיינתי
חייב להיות משהו מיוחד בי

300
01:00:29,430 --> 01:00:33,108
מה שגרם ללינקס כמעט להתמוטט
בשמחה למראה אותי.

301
01:00:33,559 --> 01:00:37,071
כמובן שמעולם לא היה כלום
מיוחד בי.

302
01:00:37,146 --> 01:00:39,946
לינקס היה, כמו כל הכלבים,
פשוט מכור לאנשים.

303
01:00:41,484 --> 01:00:43,619
אתה שלי, לינקס.

304
01:00:45,279 --> 01:00:46,869
אתה כלבלב טוב.

305
01:01:05,174 --> 01:01:09,101
לפעמים עכשיו,
כשאני הולך לבד ביער החורפי,

306
01:01:09,679 --> 01:01:12,015
אני מדבר עם Lynx כמו שדיברתי קודם.

307
01:01:12,765 --> 01:01:15,269
אין לי מושג שאני עושה את זה

308
01:01:15,351 --> 01:01:18,530
עד משהו
מבהיל אותי ואני משתתק.

309
01:01:19,772 --> 01:01:24,114
אני מסובב את ראשי ותופס את הברק
של מעיל חום-אדמדם.

310
01:01:24,569 --> 01:01:28,994
אבל השביל ריק:
שיחים חשופים ואבנים רטובות.

311
01:01:39,750 --> 01:01:44,092
אני לא מופתע
שאני עדיין שומע את הענפים היבשים

312
01:01:44,172 --> 01:01:46,508
נסדק מתחת
הדריכה הקלה של כפותיו.

313
01:01:47,049 --> 01:01:51,356
איפה עוד תהיה נשמת הכלב הקטן שלו
ללכת לרדוף, אם לא על עקבותי?

314
01:01:53,055 --> 01:01:56,567
הוא רוח רפאים ידידותית
ואני לא מפחד ממנו.

315
01:01:59,187 --> 01:02:02,449
לינקס... כלב יפה, כלב טוב.

316
01:02:03,399 --> 01:02:05,202
הכלב שלי,

317
01:02:06,027 --> 01:02:10,701
זה כנראה הראש המסכן שלי
שמשמיע את קול הצעדים שלך,

318
01:02:10,781 --> 01:02:12,419
ברק המעיל שלך.

319
01:02:14,994 --> 01:02:18,126
כל עוד אני קיים,
אתה תלך בעקבותי,

320
01:02:18,206 --> 01:02:20,211
רעב ומשתוקק,

321
01:02:20,291 --> 01:02:24,514
כמו שאני עצמי, רעב ומשתוקק,
ללכת בשבילים בלתי נראים.

322
01:02:27,048 --> 01:02:29,895
אף אחד מאיתנו לא יעשה זאת
אי פעם להביא את הטרף שלנו לקרקע.

323
01:03:04,627 --> 01:03:08,009
השלג הראשון ירד
ב-27 לאוקטובר.

324
01:03:09,257 --> 01:03:11,891
זה לקח רק כמה ימים
לכניסת החורף.

325
01:03:12,844 --> 01:03:14,730
ואז הגיעה רוח פוהן

326
01:03:14,804 --> 01:03:17,521
וליקק את השלג הצעיר
מההרים.

327
01:03:18,599 --> 01:03:20,604
זה נעשה חם בצורה לא נעימה,

328
01:03:20,685 --> 01:03:23,734
והרוח שרשה
יום ולילה ברחבי האכסניה.

329
01:03:27,525 --> 01:03:31,487
ישנתי רע
והקשיבו לפרוץ האיילים

330
01:03:31,571 --> 01:03:33,991
למטה לעונת החלב.

331
01:03:35,158 --> 01:03:39,037
שני החתולים נמשכו החוצה
לתוך היער החם והלח.

332
01:03:39,579 --> 01:03:42,793
שכבתי ער ודאגתי לגבי פרל.

333
01:03:44,167 --> 01:03:46,385
פרוץ האיילים נשמע עצוב,

334
01:03:46,544 --> 01:03:49,012
מאיים
ולפעמים אפילו נואש.

335
01:03:59,432 --> 01:04:02,730
רק קיוויתי שהפוהן
לא יחזיק מעמד יותר מדי זמן,

336
01:04:02,810 --> 01:04:05,491
והחורף ההוא
סוף סוף יביא לנו שלום.

337
01:04:06,856 --> 01:04:09,869
הפוהן החזיק מעמד רק שלושה ימים,

338
01:04:09,942 --> 01:04:12,872
מספיק זמן כדי להרוג את פרל.

339
01:04:46,145 --> 01:04:48,779
פרל נקברה,

340
01:04:48,856 --> 01:04:51,157
והפוהן גווע בן לילה,

341
01:04:51,234 --> 01:04:53,405
כאילו מילא את תפקידו.

342
01:04:55,029 --> 01:04:56,868
לא שכחתי את פרל.

343
01:04:58,324 --> 01:05:01,918
מותה היה האובדן הראשון
סבלתי ביער.

344
01:05:04,163 --> 01:05:07,212
פעם, זה בטח היה
בחורף הראשון,

345
01:05:08,042 --> 01:05:10,462
ראיתי שועל
עומד ושותה ליד הנחל.

346
01:05:11,003 --> 01:05:13,305
יכולתי לירות בו;

347
01:05:13,381 --> 01:05:16,679
היה לי את האקדח איתי,
אבל לא עשיתי את זה.

348
01:05:18,594 --> 01:05:21,180
פרל נאלצה למות
כי אחד מאבותיה

349
01:05:21,264 --> 01:05:23,435
היה חתול אנגורה גזע יתר על המידה.

350
01:05:24,183 --> 01:05:27,066
היא נקבעה מראש
להפוך לקורבן

351
01:05:27,728 --> 01:05:31,323
האם הייתי צריך להעניש
השועל היפה והחיוני בשביל זה?

352
01:05:32,942 --> 01:05:35,327
פרל סבלה מעוול,

353
01:05:35,987 --> 01:05:39,119
אלא חוסר צדק
נפלו גם לקורבנותיה.

354
01:05:40,116 --> 01:05:41,788
האם הייתי צריך להעביר את זה לשועל?

355
01:05:44,871 --> 01:05:49,675
היצור היחיד ביער
שבאמת יכול לעשות נכון או לא נכון זה אני.

356
01:05:50,877 --> 01:05:52,846
ואני לבד יכול לגלות רחמים.

357
01:05:54,255 --> 01:05:57,968
לפעמים אני מאחל לעזוב
נטל קבלת ההחלטות.

358
01:05:58,509 --> 01:06:00,479
אבל אני בן אדם,

359
01:06:00,553 --> 01:06:02,854
ואני יכול רק
לחשוב ולהתנהג כמו בן אדם.

360
01:06:04,265 --> 01:06:06,436
רק המוות ישחרר אותי מזה.

361
01:06:07,935 --> 01:06:12,242
כשאני חושב על החורף, אני רואה
השועל המצופה כפור בנחל.

362
01:06:13,024 --> 01:06:18,078
חיה בודדה ובוגרת
חייב ללכת בדרכה שנקבעה מראש.

363
01:06:19,363 --> 01:06:23,076
נראה שהתמונה הזו
אומר משהו חשוב עבורי,

364
01:06:24,327 --> 01:06:27,174
כאילו זה היה
סמל למשהו אחר.

365
01:06:28,372 --> 01:06:30,709
אבל אני לא יכול להסביר את המשמעות שלו.

366
01:06:43,304 --> 01:06:45,107
נכון, בלה שלי.

367
01:06:46,974 --> 01:06:49,359
כן, את כל כך יפה.

368
01:06:52,396 --> 01:06:54,615
בלה הפכה להיות יותר מעוגלת,

369
01:06:55,441 --> 01:06:58,620
אבל עדיין לא יכולתי לדעת
אם היא ציפתה.

370
01:07:03,574 --> 01:07:06,042
אחרי כל מה שעברנו,

371
01:07:06,369 --> 01:07:08,789
בלה הפכה ליותר מהפרה שלי.

372
01:07:09,664 --> 01:07:11,965
היא הייתה אחות ענייה וסבלנית,

373
01:07:12,041 --> 01:07:14,805
שנשא את חלקה
עם יותר כבוד ממני.

374
01:09:05,738 --> 01:09:09,582
בלילה שמעתי את הקור
חריקות בעץ.

375
01:09:11,828 --> 01:09:13,299
שמתי הרבה יומנים נוספים,

376
01:09:13,371 --> 01:09:16,752
אבל רעד מתחת לשמיכה
ולא הצליח לישון.

377
01:09:18,793 --> 01:09:22,340
לפעמים בול עץ היה מתפצפץ,
ואז לשתוק.

378
01:09:22,505 --> 01:09:24,261
הרגשתי חולה.

379
01:09:25,758 --> 01:09:28,807
ידעתי שזה בגלל
הייתי צריך להמשיך להרוג.

380
01:09:30,304 --> 01:09:34,777
ניסיתי לדמיין איזה בן אדם
מי שנהנה להרוג עשוי להרגיש.

381
01:09:36,644 --> 01:09:38,115
לא יכולתי לעשות זאת.

382
01:09:39,605 --> 01:09:44,196
השיער נעמד על הידיים שלי,
והפה שלי התייבש מרוב גועל.

383
01:09:45,486 --> 01:09:48,203
כנראה שתצטרך
להיוולד לזה.

384
01:09:49,365 --> 01:09:53,126
יכולתי להביא את עצמי לעשות את זה
כמה שיותר מהר ובמיומנות,

385
01:09:54,620 --> 01:09:56,839
אבל לעולם לא הייתי מתרגל לזה.

386
01:09:59,250 --> 01:10:02,465
הרבה זמן שכבתי ער
בחושך המתפצפץ,

387
01:10:03,379 --> 01:10:05,431
לחשוב על הלב הקטן

388
01:10:06,966 --> 01:10:10,809
קופא לגוש קרח
בחדר שמעלי.

389
01:10:29,530 --> 01:10:34,252
אחרי הצמרמורת הגדולה,
גל של אוויר לח וחם יותר נכנס פנימה.

390
01:10:35,953 --> 01:10:40,544
בלה נעשתה עצבנית,
והייתי צריך לראות אותה עשר פעמים ביום.

391
01:10:42,251 --> 01:10:45,597
ב-11 בינואר,
בלה דיממה מעט.

392
01:10:45,671 --> 01:10:47,807
זה היה אחרי הזנת הערב שלה,

393
01:10:47,965 --> 01:10:51,762
והחלטתי להקים את עצמי
בחצר ללילה.

394
01:10:55,681 --> 01:10:57,402
קדימה, בלה, תדחפי!

395
01:11:05,566 --> 01:11:06,575
לִדחוֹף!

396
01:11:34,220 --> 01:11:35,857
קדימה, בלה! לָבוֹא!

397
01:11:45,857 --> 01:11:48,905
כל כך הרבה קרה לאחרונה...

398
01:11:49,527 --> 01:11:54,118
פרל נהרגה,
שור קטן הגיע לעולם,

399
01:11:54,198 --> 01:11:56,085
איילים קפאו

400
01:11:56,159 --> 01:11:59,255
והטורפים
היה חורף עשיר.

401
01:12:01,831 --> 01:12:07,430
בעצמי הייתה התרגשות רבה,
ועכשיו הייתי עייף.

402
01:12:08,004 --> 01:12:11,931
כשעצמתי את עיני ראיתי
הרים מושלגים באופק,

403
01:12:12,675 --> 01:12:18,808
פתיתים לבנים נופלים על הפנים שלי
בדממה גדולה ומוארת.

404
01:12:20,475 --> 01:12:24,318
לא היו לי מחשבות, לא זכרונות;

405
01:12:25,605 --> 01:12:28,404
היה רק
האור הגדול, השקט והמושלג.

406
01:12:30,610 --> 01:12:34,667
הכרתי את ההרגשה הזו
יכול להיות מסוכן לאדם בודד,

407
01:12:36,240 --> 01:12:39,503
אבל לא הצלחתי לגייס
את הכוח להתנגד לזה.

408
01:13:24,622 --> 01:13:27,303
לינקס לא השאיר אותי בשקט לאורך זמן.

409
01:13:28,251 --> 01:13:32,047
הוא המשיך לבוא אליי
ודוחף אותי באפו.

410
01:13:33,005 --> 01:13:37,347
נאנחת, קמתי
ולהתחיל בעבודה היומיומית שלי.

411
01:13:40,012 --> 01:13:45,185
עכשיו לינקס, החבר והאפוטרופוס שלי,
חדל להיות,

412
01:13:45,268 --> 01:13:49,194
והרצון ללכת
אל השקט הלבן והלא כואב

413
01:13:49,272 --> 01:13:50,944
הוא לפעמים גדול מאוד.

414
01:13:52,066 --> 01:13:54,202
אני חייב לדאוג לעצמי

415
01:13:54,277 --> 01:13:57,456
ולהיות קפדנית יותר עם עצמי
ממה שהייתי קודם.

416
01:14:01,409 --> 01:14:03,496
לינקס היה החוש השישי שלי.

417
01:14:04,662 --> 01:14:08,803
עכשיו הוא מת
אני מרגיש כמו קטוע רגל.

418
01:14:10,501 --> 01:14:13,764
אני מתגעגע למשהו
ותמיד יתגעגע אליו.

419
01:14:15,506 --> 01:14:20,311
זה לא רק שאני מתגעגע אליו
כשאני צד ועוקב אחר שבילים,

420
01:14:20,386 --> 01:14:24,147
וצריך לבלות שעות
מטפס אחרי צבי שיריתי.

421
01:14:26,017 --> 01:14:27,986
זה לא זה לבד.

422
01:14:29,687 --> 01:14:35,121
הדבר הגרוע ביותר הוא
שבלי לינקס אני מרגישה לבד באמת.

423
01:14:54,962 --> 01:15:00,562
שאלת המעבר לאל
העסיק אותי יותר בכל יום שעובר.

424
01:15:00,635 --> 01:15:03,600
המשימה נראתה לי נורא מפרכת,

425
01:15:03,679 --> 01:15:06,527
גם אם הייתי
לקחת איתי רק מצרכים

426
01:15:06,599 --> 01:15:09,648
ולחיות די פרימיטיביות
במרעה.

427
01:15:10,812 --> 01:15:15,237
פעם אחת הבנתי
שהחלטתי לעבור הרבה לפני,

428
01:15:15,316 --> 01:15:21,829
כשראיתי לראשונה את שטחי המרעה הירוקים,
נהייתי רגועה יותר.

429
01:15:22,198 --> 01:15:24,369
וב-25 במאי

430
01:15:24,450 --> 01:15:27,416
הגיע יום היציאה
מהאכסניה.

431
01:15:36,254 --> 01:15:38,555
השביל היה במצב טוב,

432
01:15:38,631 --> 01:15:43,140
אבל זה עדיין היה ארבע שעות
לפני התהלוכה הסקרנית שלנו

433
01:15:43,219 --> 01:15:45,224
הגיע למרעה.

434
01:15:45,304 --> 01:15:47,144
השעה התקרבה לצהריים.

435
01:15:47,306 --> 01:15:49,442
הייתי מותש לגמרי,

436
01:15:49,517 --> 01:15:53,907
פחות ממאמץ פיזי
מאשר ממתח עצבני.

437
01:15:56,899 --> 01:15:58,869
משהו חדש התחיל.

438
01:15:58,943 --> 01:16:01,197
לא ידעתי מה זה יביא לי.

439
01:16:01,279 --> 01:16:06,333
אבל הגעגועים והחרדה שלי
על העתיד האבוד.

440
01:16:08,119 --> 01:16:12,793
התחלתי להבין שהאל
יפה, מוזר ומסוכן.

441
01:16:13,457 --> 01:16:16,804
אבל כמו כל הדברים המוזרים,
הוא מלא בפיתויים סודיים.

442
01:16:17,795 --> 01:16:21,888
זו הייתה תחושה מוזרה,
לקבל סקירה של תחום רחב

443
01:16:21,966 --> 01:16:24,137
ללא הפרעה על ידי הרים ועצים.

444
01:16:25,052 --> 01:16:28,564
וזה לא היה מיד
נוח ומשחרר.

445
01:16:28,639 --> 01:16:31,985
העיניים שלי היו חייבות להתרגל לזה,

446
01:16:32,059 --> 01:16:35,322
לאחר שנה
בעמק הצר, העמוק והמעגלי.

447
01:16:41,986 --> 01:16:45,368
בתקופה שלי במרעה
לא כתבתי רשומות ביומן.

448
01:16:46,407 --> 01:16:51,129
לקחתי איתי את היומן
ותיקתקו בצייתנות כל יום,

449
01:16:51,204 --> 01:16:56,210
אבל אפילו לא נכנסתי לאירועים חשובים
כגון קציר החציר.

450
01:16:56,292 --> 01:16:59,720
הזיכרון של אז
עם זאת נשאר טרי,

451
01:17:00,379 --> 01:17:02,930
וזה לא קשה
כדי שאכתוב על זה.

452
01:17:03,508 --> 01:17:06,640
לעולם לא אשכח
ניחוח הקיץ,

453
01:17:06,719 --> 01:17:10,563
את סופות הגשם
והערבים נוצצים בכוכבים.

454
01:19:38,079 --> 01:19:41,673
בפעם הראשונה בחיי
הייתי רגוע;

455
01:19:41,749 --> 01:19:45,890
לא מרוצה או שמח, אלא רגוע.

456
01:19:47,088 --> 01:19:52,771
זה היה כאילו יד גדולה
עצר לי את השעון בראש.

457
01:20:21,956 --> 01:20:25,338
לפעמים המחשבות שלי מתבלבלות,

458
01:20:25,418 --> 01:20:29,095
וזה כאילו היער
הניח בי שורשים,

459
01:20:30,381 --> 01:20:34,522
וחושב שזה ישן,
מחשבות נצחיות עם המוח שלי.

460
01:20:36,554 --> 01:20:40,944
אז, בקיץ השני,
לא הגעתי למצב הזה.

461
01:20:41,684 --> 01:20:44,614
קווי התיחום
עדיין צוירו בצורה נוקשה.

462
01:20:45,229 --> 01:20:51,161
קשה לי בכתיבה להפריד
האני הישן שלי מהאני החדש שלי,

463
01:20:51,235 --> 01:20:54,083
ואני לא בטוח שהאני החדש שלי

464
01:20:54,155 --> 01:20:57,832
לא נספג לאט
לתוך איזה "אנחנו" גדול יותר.

465
01:20:58,993 --> 01:21:02,125
אבל גם אז
השינוי הגיע.

466
01:21:04,665 --> 01:21:06,302
זו הייתה אשמתו של האלם.

467
01:21:08,044 --> 01:21:11,674
זה היה כמעט בלתי אפשרי,
בשקט המזמזם של האחו,

468
01:21:11,756 --> 01:21:16,561
מתחת לשמים הגדולים,
להישאר עצמי בודד ונפרד,

469
01:21:17,720 --> 01:21:21,066
חיים קטנים, עיוורים, עצמאיים

470
01:21:21,140 --> 01:21:24,569
שלא רצה להשתלב
עם ישות גדולה יותר.

471
01:21:26,312 --> 01:21:31,401
מקור הגאווה העיקרי שלי היה
שהייתי כזה חיים,

472
01:21:31,484 --> 01:21:35,909
אבל באלם זה פתאום היכה בי
כפתטי ואבסורד,

473
01:21:37,240 --> 01:21:39,292
שום דבר מנופח מדי.

474
01:22:12,900 --> 01:22:16,780
ב-16 לאוקטובר,
לאחר שובי מהמרעה,

475
01:22:16,863 --> 01:22:19,366
התחלתי לנהל שוב את היומן שלי.

476
01:22:20,116 --> 01:22:23,330
במשך כמעט כל חודש אוקטובר
מזג האוויר היה בסדר.

477
01:22:23,411 --> 01:22:25,961
הכנתי עכשיו
הכי הרבה מהאקלים המבטיח

478
01:22:26,038 --> 01:22:28,008
והכפיל את אספקת העצים שלי.

479
01:22:28,958 --> 01:22:31,212
ביום כל הקדושים
פתאום התחמם,

480
01:22:31,294 --> 01:22:34,473
וידעתי שזה
יכול רק לבשר את החורף.

481
01:22:41,429 --> 01:22:44,941
ב-10 בדצמבר,
אני מוצא ערך מוזר:

482
01:22:46,434 --> 01:22:48,521
"הזמן עובר כל כך מהר".

483
01:22:49,896 --> 01:22:52,446
אני לא זוכר שכתבתי את זה.

484
01:22:53,316 --> 01:22:57,408
אני לא יודע מה קרה
באותו 10 בדצמבר

485
01:22:57,487 --> 01:23:03,371
שהוביל אותי לכתוב, מתחת
"שלג חדש שנפל" ו"חציר שאוב":

486
01:23:03,451 --> 01:23:05,041
"הזמן עובר כל כך מהר".

487
01:23:06,621 --> 01:23:09,670
האם הזמן עבר מהר במיוחד
אז?

488
01:23:10,666 --> 01:23:14,178
אני לא זוכר
או לתת דין וחשבון על כך.

489
01:23:14,253 --> 01:23:15,974
וזה לא נכון.

490
01:23:16,380 --> 01:23:19,477
זה היה רק
זה נראה לי ככה.

491
01:23:19,550 --> 01:23:23,726
אני חושב שהזמן די עומד מלכת
ואני מסתובב בו,

492
01:23:23,805 --> 01:23:27,981
לפעמים לאט
ולפעמים בקצב זועם.

493
01:23:28,935 --> 01:23:33,858
אני עושה משהו, דברים דוהרים קדימה,
ואני שוכח זמן.

494
01:23:34,649 --> 01:23:37,911
ואז, די פתאום,
זה שוב מקיף אותי.

495
01:23:39,654 --> 01:23:44,542
אני אצטרך להתרגל לזה,
האדישות והנוכחות שלה בכל מקום.

496
01:23:50,665 --> 01:23:53,797
מאז שלינקס מת אני מרגיש את זה בבירור.

497
01:23:54,794 --> 01:23:58,092
אני יושב ליד השולחן
והזמן עומד מלכת.

498
01:23:59,340 --> 01:24:03,896
אני לא יכול לראות את זה, להריח את זה או לשמוע את זה,

499
01:24:03,970 --> 01:24:06,556
אבל הוא מקיף אותי מכל עבר.

500
01:24:07,890 --> 01:24:11,354
השתיקה וחוסר התנועה שלו
הוא נורא.

501
01:24:16,732 --> 01:24:19,912
באמת, המחשבות האלה
הם די חסרי משמעות.

502
01:24:21,028 --> 01:24:23,876
אני מרחם על בעלי חיים,
ואני מרחם על אנשים,

503
01:24:24,031 --> 01:24:27,495
כשהם נוצקים לחיים האלה
מבלי להתייעץ.

504
01:24:29,078 --> 01:24:32,175
אולי אנשים מעוררי רחמים יותר,

505
01:24:32,248 --> 01:24:38,429
כי יש להם מספיק אינטליגנציה
להתנגד למהלך הטבעי של הדברים.

506
01:24:39,589 --> 01:24:44,512
זה הפך אותם לרשעים ומיואשים,
ולא חביב במיוחד.

507
01:24:46,554 --> 01:24:50,481
הכל אותו דבר,
אפשר היה לחיות את החיים אחרת.

508
01:24:51,976 --> 01:24:55,073
אין דחף
יותר רציונלי מאהבה.

509
01:24:56,147 --> 01:24:59,824
זה הופך את החיים ליותר נסבלים
עבור המאהב והאהוב.

510
01:25:00,526 --> 01:25:06,790
היינו צריכים לזהות בזמן
שזו הייתה ההזדמנות היחידה שלנו,

511
01:25:07,825 --> 01:25:11,004
התקווה היחידה שלנו לחיים טובים יותר.

512
01:25:12,163 --> 01:25:14,382
לצבא מתים אינסופי,

513
01:25:14,457 --> 01:25:17,755
הסיכוי היחיד של האנושות
נעלם לנצח.

514
01:25:19,420 --> 01:25:21,805
אני כל הזמן חושב על זה.

515
01:25:22,548 --> 01:25:25,930
אני לא יכול להבין
למה היינו צריכים ללכת בדרך הלא נכונה.

516
01:25:27,386 --> 01:25:29,688
אני רק יודע שזה מאוחר מדי.

517
01:25:39,148 --> 01:25:42,031
בסתיו הזה הופיע עורב לבן.

518
01:25:44,278 --> 01:25:46,912
זה עף קצת מאחורי האחרים,

519
01:25:46,989 --> 01:25:51,165
ומתיישב לבד על עץ
נמנעים על ידי חבריו.

520
01:25:58,417 --> 01:26:01,846
אני לא יכול להבין
למה העורבים האחרים לא אוהבים את זה.

521
01:26:01,921 --> 01:26:04,685
אני חושב
זו ציפור יפה במיוחד.

522
01:26:05,007 --> 01:26:07,807
אבל חבריו מוצאים את זה דוחה.

523
01:26:08,344 --> 01:26:14,311
אנומליה עלובה
שלא צריך להתקיים: עורב לבן.

524
01:26:16,394 --> 01:26:20,274
זה יושב שם
עד שיעוף העדר הגדול,

525
01:26:21,190 --> 01:26:23,990
ואז אני מביא לו מעט אוכל.

526
01:26:24,777 --> 01:26:27,992
זה לא יכול לדעת למה זה נידוי;

527
01:26:28,072 --> 01:26:30,124
אלו החיים היחידים שהיא מכירה.

528
01:26:30,950 --> 01:26:34,663
זה תמיד יהיה מנודה,
וכל כך לבד

529
01:26:34,745 --> 01:26:39,716
שזה פחות מפחד מאנשים
מאשר אחיו השחורים.

530
01:26:56,392 --> 01:27:01,565
כל יום אני מחכה לעורב הלבן
ותתקשר אליו,

531
01:27:02,356 --> 01:27:06,319
וזה מביט בי בתשומת לב
עם העיניים האדמדמות שלו.

532
01:27:06,944 --> 01:27:09,199
אני יכול לעשות מעט מאוד בשביל זה.

533
01:27:09,697 --> 01:27:14,502
אולי הפיסות שלי מאריכות חיים
זה לא צריך להאריך.

534
01:27:16,829 --> 01:27:19,415
אבל אני רוצה שהעורב הלבן יחיה,

535
01:27:19,707 --> 01:27:24,464
ולפעמים אני חולם
יש עוד אחד ביער

536
01:27:24,545 --> 01:27:26,882
ושהם ימצאו זה את זה.

537
01:27:27,632 --> 01:27:30,645
אני לא מאמין שזה יקרה;
אני רק מאחל את זה ביוקר.

538
01:27:39,352 --> 01:27:43,528
בהדרגה התחלתי לנתק אותי
מהעבר שלי

539
01:27:43,606 --> 01:27:46,536
ולצמוח לתוך סדר חדש.

540
01:28:28,109 --> 01:28:31,786
זה היה במאי אז
מזג האוויר ממש השתפר.

541
01:28:32,572 --> 01:28:34,790
עברו שנתיים ביער.

542
01:28:35,074 --> 01:28:37,957
הרעיון שמישהו
אולי סוף סוף ימצא אותי

543
01:28:38,035 --> 01:28:40,254
בקושי עברה לי בראש.

544
01:28:41,747 --> 01:28:44,796
החלטתי לצאת לדרך בקרוב
למרעה האלפיני.

545
01:29:03,686 --> 01:29:08,776
עד תחילת יוני
הצלחתי להתרגל לאלם,

546
01:29:08,858 --> 01:29:11,788
אבל זה לא היה כפי שהיה
השנה הקודמת.

547
01:29:11,861 --> 01:29:16,167
הקיץ הראשון שם
נעלם באופן בלתי הפיך,

548
01:29:16,240 --> 01:29:18,708
ולא רציתי
חזרה קלושה על זה,

549
01:29:18,784 --> 01:29:24,218
אז שמרתי על עצמי שלא להיכנע
שוב לקסם הישן.

550
01:29:25,666 --> 01:29:28,431
אבל המרעה
לא עשה לי את זה קשה;

551
01:29:28,503 --> 01:29:32,299
זה נסגר בפניי
והראה לי פנים לא מוכרות.

552
01:29:35,051 --> 01:29:37,637
אותה שנה
שוב ישבתי לעתים קרובות על הספסל הזה

553
01:29:37,720 --> 01:29:39,393
משקיף על האחו.

554
01:29:40,765 --> 01:29:42,852
זה לא השתנה מקודם,

555
01:29:42,934 --> 01:29:44,903
והריח לא פחות מתוק,

556
01:29:45,728 --> 01:29:48,991
אבל לא נכנסתי
ההתלהבויות הישנות לעולם שוב.

557
01:29:55,363 --> 01:29:57,949
הפסקתי לעשות משלחות ארוכות יותר,

558
01:29:58,032 --> 01:30:01,211
כי קבעתי את הגבולות שלי
הקיץ הקודם.

559
01:30:02,245 --> 01:30:05,009
כבר לא היה אכפת לי איפה מונח הקיר.

560
01:30:12,213 --> 01:30:16,804
את הקיץ ההוא די שכחתי
שלינקס היה כלב ואני בן אדם.

561
01:30:17,718 --> 01:30:21,432
ידעתי את זה, אבל זה הפסיד
כל משמעות ייחודית.

562
01:30:24,767 --> 01:30:26,986
גם הלינקס השתנה.

563
01:30:28,354 --> 01:30:32,744
עכשיו היה לו כל כך הרבה תשומת לב שלי,
הוא נהיה רגוע יותר,

564
01:30:32,817 --> 01:30:36,578
ולא נראה מפחד כל הזמן
שאני עלול להיעלם באוויר

565
01:30:36,654 --> 01:30:39,122
ברגע שהוא יצא לחמש דקות.

566
01:30:41,117 --> 01:30:43,087
חושב על זה היום,

567
01:30:43,161 --> 01:30:48,084
אני מאמין בזה
היה הפחד הגדול היחיד בחיי הכלב שלו:

568
01:30:48,166 --> 01:30:50,171
ננטש בכוחות עצמו.

569
01:30:52,712 --> 01:30:55,725
גם אני למדתי הרבה יותר,

570
01:30:55,798 --> 01:30:58,847
והבין
כמעט את כל התנועות והרעשים שלו.

571
01:31:00,511 --> 01:31:04,355
עכשיו, סוף סוף, הבנה אילמת
שלט בינינו.

572
01:36:42,687 --> 01:36:44,739
נשאתי את לינקס לבקתה

573
01:36:46,566 --> 01:36:48,238
והשכיב אותו על הספסל.

574
01:36:52,655 --> 01:36:56,037
הוא הפך פתאום קטן וקל.

575
01:36:59,453 --> 01:37:05,053
ואז, כאילו ממרחק גדול,
שמעתי את בלה שואגת.

576
01:37:06,169 --> 01:37:08,505
היא הייתה מחוץ לעצמה מרוב פחד.

577
01:37:09,755 --> 01:37:11,808
ניסיתי להרגיע אותה.

578
01:37:14,010 --> 01:37:16,229
רק אז נזכרתי באיש.

579
01:37:21,225 --> 01:37:23,396
ידעתי שהוא בטח מת;

580
01:37:25,229 --> 01:37:28,823
הוא היה מטרה כה גדולה
שלא יכולתי לפספס.

581
01:37:34,113 --> 01:37:36,367
שמחתי שהוא מת;

582
01:37:37,658 --> 01:37:41,419
זה היה קשה לי
להרוג אדם פצוע.

583
01:37:42,330 --> 01:37:45,047
ובכל זאת לא יכולתי להשאיר אותו בחיים.

584
01:37:45,708 --> 01:37:48,472
או אולי יכולתי, אני לא יודע.

585
01:37:52,089 --> 01:37:55,186
לא רציתי להשאיר אותו על האחו

586
01:37:55,259 --> 01:37:59,222
ליד השור המת,
בדשא הבתולי.

587
01:38:00,556 --> 01:38:03,060
אז הרמתי אותו ברגליים

588
01:38:03,309 --> 01:38:05,563
וגרר אותו
לנקודת התצפית.

589
01:38:05,978 --> 01:38:10,451
שם, איפה הסלעים
ליפול בתלילות אל מדרון ה-scree

590
01:38:11,359 --> 01:38:15,535
וורדים אלפיניים פורחים ביוני,
נתתי לו להתגלגל במורד הגבעה.

591
01:38:21,869 --> 01:38:24,717
חפרתי קבר ללינקס בערב.

592
01:38:25,957 --> 01:38:30,014
חפרתי את הבור עמוק, הנחתי לתוכו את לינקס,

593
01:38:30,086 --> 01:38:33,432
כיסה אותו באדמה
והטביע את הדשא מעליו.

594
01:38:34,882 --> 01:38:36,685
ואז הייתי עייף מאוד,

595
01:38:38,344 --> 01:38:40,183
עייף יותר מאי פעם.

596
01:39:54,921 --> 01:39:59,262
אחר כך התיישבתי על הספסל
וחיכה ללילה הארוך.

597
01:40:00,176 --> 01:40:02,679
זה היה לילה בהיר, מואר כוכבים,

598
01:40:03,346 --> 01:40:06,311
והרוח נשבה בקרירות
מהצוקים.

599
01:40:07,308 --> 01:40:11,318
אבל היה לי קר מהרוח
ולא הרגיש את הקור.

600
01:40:15,733 --> 01:40:19,660
עם אור ראשון קמתי
והשאיר את האל עם בלה.

601
01:40:22,532 --> 01:40:25,830
למחרת חזרתי לעבודתי הרגילה.

602
01:40:27,161 --> 01:40:30,839
אוקטובר הגיע,
וקצרתי תפוחי אדמה ופירות.

603
01:40:32,291 --> 01:40:37,297
הקש היה צריך לחתוך,
אבל זה לקח רק שבוע,

604
01:40:39,590 --> 01:40:43,470
ולבסוף,
מוכה פיזית ושבור,

605
01:40:43,553 --> 01:40:45,854
נטשתי את הטיסה חסרת ההיגיון שלי

606
01:40:46,013 --> 01:40:48,149
והתעמת עם המחשבות שלי.

607
01:40:52,937 --> 01:40:54,907
עד אין קץ.

608
01:41:11,330 --> 01:41:15,471
הייתי רוצה לדעת
למה הזר הרג את החיות שלי.

609
01:41:16,878 --> 01:41:20,935
לעולם לא אגלה,
ואולי עדיף כך.

610
01:41:24,510 --> 01:41:26,598
עכשיו אני די רגוע.

611
01:41:28,014 --> 01:41:30,101
אני יכול לראות מרחק קצר קדימה.

612
01:41:31,267 --> 01:41:34,150
אני רואה שזה עדיין לא נגמר.

613
01:41:35,438 --> 01:41:37,490
הכל ממשיך.

614
01:41:38,316 --> 01:41:41,662
בולוק, פרל ולינקס
לעולם לא יתקיים שוב,

615
01:41:43,613 --> 01:41:47,493
אבל משהו חדש מגיע,
ואני לא יכול לברוח מזה.

616
01:41:49,494 --> 01:41:53,883
הזכרונות,
הצער והפחד יישארו,

617
01:41:55,082 --> 01:41:57,763
כמו העבודה הקשה,
כל עוד אני חי.

618
01:42:08,429 --> 01:42:12,273
היום, ה-25 לפברואר,

619
01:42:13,100 --> 01:42:14,940
אני מסיים את הדו"ח שלי.

620
01:42:17,146 --> 01:42:19,614
אין
נותר דף נייר בודד.

621
01:42:22,109 --> 01:42:24,364
עכשיו בסביבות השעה חמש
בערב,

622
01:42:24,529 --> 01:42:27,708
ועכשיו כל כך קל
שאוכל לכתוב בלי המנורה.

623
01:42:29,659 --> 01:42:33,835
העורבים עלו,
ומעגל צווח מעל היער.

624
01:42:35,623 --> 01:42:37,842
כשהם מחוץ לטווח הראייה

625
01:42:37,917 --> 01:42:41,381
אני אלך לקרחת היער
ולהאכיל את העורב הלבן.

626
01:42:43,589 --> 01:42:45,974
It will already be waiting for me.

627
01:42:57,103 --> 01:43:00,235
עבור E.P.

628
01:43:01,149 --> 01:43:05,111
הקיר

629
01:43:09,933 --> 01:43:15,147
Subrip על ידי mitbrille
Karagarga@2013

630
01:43:15,172 --> 01:43:17,172
There was no subtitle from
00:59:46 עד 01:00:17.

631
01:43:17,197 --> 01:43:22,497
 BacklineHero's (http://subscene.com/subtitles/the-wall-die-wand/english/863864)
custom translation was inserted there by TnS.